פורטרטים רקומים – העברת דוגמה לבד כהה שיטה 2
יש דרכים שונות להעביר את העיצוב או תמונת הרפרנס לבד כהה. בפוסט הקודם הראתי איך אני משתמשת בשיטה של מייצב מתמוסס במים. הפעם נחזור לשיטה הטובה והישנה של נייר קופי.
כמובן שאי אפשר להשתמש בניר קופי רגיל שמיועד לניירות. צריך נייר קופי שמיועד לבדים כמו זה למשל. את הנייר שלי קניתי בחנות לצרכי תפירה. הם מגיעים בצבעים של לבן או צהוב יש לצד של הצבע מרקם רך וגרגרי, כמו של גיר, והוא נשטף במים.
אז מה צריך?
- דוגמה מודפסת על נייר או נייר סקיצה שקוף
- נייר קופי בצבע בהיר שמיועד לבדים
- סלוטייפ
- עט רגיל
- עט לבן שנמחק בחום (אופציונלי).
טיפים:
- קניתי בעבר סט אחר של ניירות קופי צבעוניים, הם היו 5 צבעים בחבילה אחת ובמחיר נמוך (אני לא אשים קישור לזה). היה עליהם כיתוב בסינית, והאיכות היתה גרועה. היה להם ריח כימיקלי חזק ומה שגרוע יותר, היה צריך להפעיל הרבה מאד כוח כדי שהדוגמה תעבור לבד, ברמה שזה קרע את הנייר. בקיצור אני לא ממליצה על הסוג הזה. עדיף את הסוג שנמכר בבודדים של לבן או צהוב או כמו בסט הזה.
- בנייר הלבן הצד הקדמי נראה בדיוק כמו הצד האחורי. צריך להסתכל ממש ממש מקרוב כדי לראות את ההבדלים. אם מנסים להעביר את הדוגמה והיא לא עוברת למרות שלוחצים ממש חזק על העט, תנסו את הצד השני של הנייר. יכול להיות שזה היה פשוט הצד הלא נכון. הטיפ שלי הוא לנסות את הנייר על פינה של הבד וכשמזהים מה הצד הנכון של הנייר, לסמן את הצד הזה עם עט או מדבקה כדי שבפעמים הבאות לא תהיה טעות.
מה עושים
מניחים את נייר הסקיצה על תמונת הרפרנס, או על מסך המחשב שעליו יש את התמונה. ומעתיקים בעיפרון את הקווים שנראים חשובים לפורטרט.
את הבד כדאי קודם לשטוף, לייבש ולגהץ. כדי להוריד חומרים לא רצויים וכדי שיהיה משטח טוב לעבודה, ושהבד לא יתכווץ אחר כך אם שוטפים את הרקמה.
מניחים את הבד על השולחן, מניחים עליו את נייר הקופי כשהצד של הצבע כלפי מטה ומדביקים בצדדים את הנייר לבד עם סלוטייפ. סלוטייפ לא נדבק ממש חזק לבד והוא ייצא בקלות, אבל הוא מחזיק מספיק טוב בשביל מה שאנחנו צריכים.
מניחים עליו את נייר הסקיצה וגם אותו מדביקים עם סלוטייפ כדי ששום דבר לא יזוז בזמן העתקה.
עוברים על הדוגמה עם עט ולוחצים בזמן הציור. אם מציירים ברכות מדי הדוגמה לא תעבור. אפשר לעבור על כמה קווים, ולהרים בזהירות הנייר לראות איך זה נראה ולתקן את הלחץ בהתאם.
אפשר לעבור גם עם משהו אחר שהוא דק ולא חד מדי, אבל אני מעדיפה את השיטה של העט מפני שאפשר לראות בדיוק על אילו קווים עברתי כבר. אם צריך להשתמש בדוגמה שוב על בד אחר עוברים על הדוגמה עם עט בצבע אחר.
וכך זה נראה. אפשר לראות גם את הסימנים של הקיפולים של הנייר.
כפי שאפשר לראות, בפעם הזאת התעצלתי ולא גיהצתי את הבד קודם, מה שאומר שהייתי צריכה לגהץ אחר כך את הבד אחרי הרקמה ואני לא אהבת לעשות את זה, כי זה משטח את הרקמה מדי.
כעיקרון זה מספיק, אבל בגלל שהקווים חלשים וחששתי שתוך כדי הרקמה הקווים יטושטשו בטעות, עברתי שוב על הקווים עם עט לבן שנמחק בחום. כדאי בשלב הזה להסתכל על תמונת הרפרנס ולראות אם יש עוד פרטים שכדאי להוסיף.
והדוגמה מוכנה לרקמה.
שמתי את הד בחישוק הרקמה ואת השוליים קיפלתי ותפרתי באופן זמני עם חוט תפירה כדי שלא יפריעו לרקמה והבד לא ייתפס בטעות מאחורה.
רקמתי עם חוט בצבע צהבהב בהיר #746 (לפי קטלוג הגוונים של DMC).
השתמשתי בשני סיבים מתוך השישה.
בסוף העבודה עברתי על הכל עם מייבש שיער כדי להעלים את הקווים של העט הלבן.
וזהו.
אבל אלה לא כל השיטות. יש עוד שיטה אחת שניסיתי שנראית לי הכי נוחה ואינטואיטיבית, ניסיצי אותה על משהו קטן אבל עוד לא ניסיתי אותה על פורטרט שלם. כשזה יקרה אני מבטיחה פוסט עם תמונות והסברים.
