בייבי גרוט וחברים

אחד היתרונות שיש ילדים הוא שהם מעודדים אותך ליצור. אופיר (כתה ג') עבד בשיעור אמנות בבית הספר עם חימר, מלא התלהבות ביקש שנקנה גם. לא באמת התחשק לי להתעסק עם חימר ונזכרתי בימים ההם שבהם יצרתי בדאס. יצרתי  המון בדאס, אפילו מכרתי באיזו תקופה מסיכות מדאס בשוק בנחלת בינימין אבל זה  סיפור לפעם אחרת.

בקיצור, הלכנו לחנות למוצרי אמנות. דאס לא היה להם, אבל היה  Do& Dry- Modelling material של חברה בשם Creall. והתיישבנו ליצור ביחד.

לשנו, רידדנו, ועם חותכנים עשינו צורות, ואחרי שהתייבשו לגמרי (אחרי יומיים), צבענו אותם.

הקפדנו לעשות חור בקצה כל צורה כשהחומר היה עוד רטוב כדי שיהיה אפשר לתלות אותם אחר-כך. בתכנון לעשות מהם מובייל.

היה כיף ליצור ביחד ולצבוע, ולראות איך הראש שלו עובד ואיך יש לנו גישות שונות לגמרי. הגישה שלו ליצירה הרבה יותר משוחררת ופחות ביקורתית. אני יכולה ללמוד ממנו הרבה.

עם חלק מהחומר יצרנו כדורים, השחלנו כל כדורון על קיסם, והשארנו את הקיסם בפנים עד שיתייבש לגמרי. לא כדאי להוציא את הקיסם משום שהחומר מתכווץ קצת כשהוא מתייבש, והחורים עלולים להיות קטנים מדי אחר"כ או להיסתם לגמרי.

מבט מקרוב. החור לתליה הוא החור שבגב הציפור, החור בראש הוא העין שלה.
רק רציתי לוודא שזה ברור. אנחנו לא עומדים לתלות ציפור דרך העין שלה, זה יהיה קריפי.

 

במקביל החלטנו גם לעשות יצירה חופשית, ואז נזכרתי בבייבי גרוט.

למי שלא מכיר את שומרי הלגקסיה אז הנה סרטון קטן מסוף הסרט הראשון:

נכון שהוא חמוד להפליא?

אז הלכתי על זה. השתמשתי בתמונת רפרנס שמצאתי בגוגל. הטעות שלי היא שהתייחסתי אליה באופן כללי ולא הקפדתי באמת לעבוד לפי התמונה. הוא יכול היה להיות מוצלח יותר מבחינת הפרופורציות, והראליסטיות של המרקם, אבל זה מה יש.

 

לא צילמתי את השלב הראשון, שבו כופפתי אטבי משרד מתכת כדי ליצור שלד שעליו שמתי את החומר. את האטב הראשי תקעתי בגוש של החומר כדי שיהיה יציב בזמן שאני עובדת. בגלל שהראש תקוע על המתכת הוא בעצם יחידה נפרדת ויכול להסתובב לכיוונים שונים אם רוצים.

Baby Groot first step - בייבי גרוט שלב ראשון

בשלב הזה הוא היה חלק מהגוש שעליו עמד.

עוד בשלב שהיה רך עברתי עם קיסם על הקווים כדי להדגיש אותם, והוספתי קווים נוספים בגזע, בענפים ובפנים.

כאשר התייבש לגמרי מצאתי עציץ קטן שהיה לנו במקרה (מאחד מאותם רבבות של שתילים שהצלחנו להרוג במשך השנים בבית). חתכתי את החלק התחתון של הגזע, ו"שתלתי" אותו בעציץ. הוספתי הרבה חומר לעציץ כדי שיהיה כבד ויציב יותר, ועל השכבה העליונה יצרתי טקסטורה של אדמה בעזרת מברשות קשות.

כשהתייבש לגמרי צבעתי בצבעי אקריליק. קודם את גרוט ואת האדמה ואחרי שהתייבש גם את העציץ.

בפעם הראשונה הצבע היה כהה מדי, ומשום מה גם מבריק.

העיניים "מבריקות" כי שמתי בכל אחד מהם נקודה קטנה של צבע לבן פנינה.

בשכבה הבאה צבעתי עם צבע בהיר יותר וגם של חברה אחרת שיש לו גימור מאט. אולי מאט מדי אבל די מספיק עם הקטנוניות הזו. עם הגוון הזה הוא מזכיר קצת שוקולד מקופלת…

והנה הוא ועציצו צבועים לגמרי, מוצגים לגאווה ליד הטלפון שלי, כדי שתוכלו לקבל מושג לגבי הגודל.

כך נראית האדמה

 

Baby Groot Final

והנה גרוט יושב בנחת עם חברים. העמדה הזו היא כמובן רק לצרכי הצילום. אין לי שום כוונה שהוא ירטב בכל פעם שנשקה את הנענע.

 

Save

Save

Save

Save

למי שמאד רוצה ליצור אבל איכשהו זה אף פעם לא יוצא לפועל

להלן תובנות בנושא שהפנמתי המשך הדרך ועזרו לי להשתחרר ממה שעצר אותי מליצור במשך שנים.
במקור נכתב כתגובה לפוסט של חברה, ולכן הוא כתוב בלשון נקבה, אבל הוא מתייחס לשני המינים.

1) תצרי קודם כל לעצמך.

כשאת יוצרת אל תחשבי על מה יהיו התגובות של אנשים אחרים, אל תחשבי על תגובות של חברות, או משפחה או של מגיבים בבלוג. קודם כל תיצרי לעצמך, ככה יותר נהנים בדרך. אם את מרוצה מהתוצאה אז יופי, תחלקי עם העולם. אם זה יוצא צ'וקו אז מצויין, כי למדת מהתהליך. והעיקר שהתחלת.
עם הטעימה בא התיאבון.

2) זה לא צריך להיות מושלם.

זה לא חייב להיות "הפרוייקט". אל תתייחסי לפרוייקט כאילו הוא עומד להיות האחרון שתעשי בחייך. תתייחסי אליו מראש כאל אחד מתוך המון שיהיו בעתיד, זה מאד יעזור לך להשתחרר ולהתנסות.

להמשיך לקרוא

תבלין בסגנון פרמזן

תבלין מצוין שמזכיר בטעם גבינת פרמזן מגוררת, מתאים לפזר על תבשילים ומאפים, בעיקר על מאכלים איטלקיים אבל לא רק. בזמן האחרון אני מפזרת אותו על כל דבר כמעט… להמשיך לקרוא

יוגורט טבעוני

יש הרבה מתכונים של יוגורט טבעוני ברשת, מבוססים על חלב קשיו או על חלב סויה. חלקם משתמשים כסטרטר בכמוסות פרוביוטיקה, ביוגורט קיים, בחומץ או בלימון, גם זמני ההמתנה משתנים ממתכון למתכון.

ניסינו כמה מהם עד שנתקלנו במתכון המנצח הזה.

יוגורט טבעוני מעולה

יש ליוגורט הזה מרקם נפלא, משהו בין יוגורט לשמנת. יש לו טעם נטרלי ויכול לשמש כתוספת למאכלים מלוחים או מתוקים. למשל כמה כפות של זה על קציצות חמות, על תפוח אדמה אפוי, בגרנולה, בשייק פירות וכו'.
ואפשר לאכול את זה ככה כמו שהוא עם כפית בלי שום תוספת מלח או סוכר. במיוחד כשחם בחוץ והוא יוצא קריר ורענן מהמקרר…

להמשיך לקרוא

תחתיות לכלים חמים מ… שקיות נילון

תחתיות לכלים חמים עשויות משקיות נילון

תחתיות משקיות נילון, סרוגות במסרגת קרושה.

את התחתית העגולה סרגתי לפי השיטה הזאת.
את התחתית הצהובה התחלתי בפרח משושה ואחריו המשכתי בלהוסיף שורות לפי העין, לכן המשושה לא אחיד כל כך.

להמשיך לקרוא

שידה מקרטון לנעליים

רהיט ראשון מקרטון – שידה לנעליים

שידה מקרטון לנעליים

כבר הרבה זמן שרציתי להכין רהיט מקרטון. יש בזה את השילוב המופלא של:

  • מיחזור והפחתת זבל – שימוש בחומר שנזרק כל יום החוצה לרחובות.
  • הכנת חפץ שימושי.
  • חסכון כספי בכך שלא צריך לקנות רהיט חדש, אפשר לבנות אותו.
  • חומרים זולים: הקרטון הוא בחינם.
    ציוד כגון סכינים, טושים, סרגלים ואקדח דבק חם הוא ציוד שקונים פעם אחת והוא מחזיק להמון זמן ומשמש להרבה פרוייקטים, לא רק בקרטון. צריך לקנות גם דבק פלסטי ו"נרות" לדבק החם, אבל באופן יחסי ההוצאה הזאת קטנה כשהתוצאה היא רהיט שימושי.
  • יש שליטה מלאה והתאמה לפי הצורך של המידות.
  • הרהיט עמיד ומאד חזק. כשבונים אותו נכון אפשר להכין שידות, ספות, שולחנות.
    רהיטים שאמורים לשאת משקל רב בונים עם יותר חלקים מוצלבים.
  • יתרון נוסף ביצירה בקרטון הוא שאפשר לצאת מהגבולות של רהיטים מרובעים ולהשתולל עם העיצוב (ראו דוגמאות.) במקרה של הפרוייקט הזה דווקא כן הלכתי על קווים ישרים כי זה התאים למה שהייתי צריכה.

להמשיך לקרוא

מעמד לעיתונים מעטיפות תקליטים

קופסאות מעטיפות תקליטים ישנים

קופסאות מעטיפות תקליטים ישניםעשינו סדר בבית ונאלצנו להפטר מערימת תקליטים נאה, חבל אבל באמת שאין מה לעשות איתם יותר. מעט תקליטים שמרתי בגלל הנוסטלגיה או בגלל הייחוד של העטיפה (למשל סרג'נט פפר של הביטלס וארוחת בוקר באמריקה של סופרטרמפ) אבל את השאר פשוט זרקנו.

חלק מהתקליטים עצמם (העיגולים השחורים מהויניל) שמרתי לשם שימוש חוזר. אם ייצא מזה משהו מעניין אפרסם בבלוג. רעיונות לשימוש חוזר בתקליטים ישנים אספתי כאן.

להמשיך לקרוא

שחר – פרוייקט צילום רב שנתי – השנה התשיעית

זה התחיל באוגוסט 2003. אמא שלי, שטיפלה אז בשחר, יצאה עם אבא שלי להפלגה של שבועיים, והשאירה אותי להתמודד לבדי עם הנער הפעלתני שהיה אז בן עשרה חודשים. היה צורך לצאת איתו כל יום לפחות פעם אחת מהבית לשחק בחוץ – כי אחרת הוא היה מטריף אותי.
במשך השבועיים האלה בדקנו שחר ואני כל גינה באזור המגורים שלנו. לא היתה נדנדה שלא ניסינו, לא היתה מגלשה שלא בדקנו. להמשיך לקרוא