אז מה אפשר לעשות עם שאריות של קרטון? תחרה!

תחרת קרטון - רעיונות ליצירה

יש לי את השאיפה לנסות משהו חדש שמישהו אחר עוד לא חשב עליו. לקחת איזה רעיון קיים אבל לתת לו טוויסט חדש ומגניב, מבחינת השימוש בחומר או הסגנון, או הכי טוב: לקחת כמה טכניקות שונות וליצור מהם שילוב שלא היה קודם. זאת השאיפה, אבל כדי לעשות את זה צריך קודם ללמוד טכניקות קיימות ולקבל השראה מדברים שאנשים עשו קודם, לפני. זה כן משנה.

כבר מזמן רציתי לנסות את הטכניקה של תחרת קרטון, ותוך כדי עבודה על פרוייקט גדול אחר (יהיה פוסט כשאסיים אותו) נשארו לי המון שאריות שקרצו לי. אז לקחתי הפסקה מהפרוייקט הגדול וישבתי לנסות. ויצא די מגניב. הנה שתי דוגמאות לנסיונות הראשונים שלי בטכניקה: בית לנר ומסגרת למראה.

הרעיון הוא פשוט – לחתוך רצועות דקות מקרטונים ברוחב שווה (נגיד 1 ס"מ), רצוי מקרטונים שיש להם 2-3 שכבות, אבל אפשר לחתוך מסוגים שונים של קרטון ולקבל כך דוגמאות שונות.

כשמסתכלים על הרצועה הדקה הזאת מהצד רואים את הגלים שבתוך הקרטון ואת הצורות המעניינות שנוצרות ביניהם, ולכן קוראים לטכניקה הזאת תחרת קרטון, או במקור הצרפתי: dentelle de carton. יש לזה טקסטורה מאד מעניינת ואפשר גם לנצל את השקיפות של התחרה לגופי תאורה.

אז התחלתי עם גוף תאורה קטן. מאד קטן. בית לנר.

בית לנר מתחרת קרטון

השתמשתי בכוס כדי לקבל את הצורה. הדבקתי את הפסים אחד לשני מסביב לכוס (השתדלתי מאד לא להדביק אותם ישירות לכוס עצמה). כדי ליצור דוגמה מעניינת הדבקתי את הפסים לסירוגין – פסים רחבים, ופסים צרים כשהם נראים מהצד.

חשוב לציין שהנר שהשתמשתי בו הוא לא נר עם אש אמיתית אלא נר חשמלי. קניתי חבילה של שישה באיקאה, אני אשמח לדעת אם יש משהו דומה לזה במקומות אחרים.
הנר מהבהב כמו להבה של נר אמיתי, ויש לו גם טריק נחמד – הוא כבה אוטומטית אחרי 6 שעות ונדלק שוב למחרת באותה שעה. רעיון ממש נחמד לתאורת לילה לחדר ילדים. הבעיה היחידה הוא שיש לו אור מאד חלש, לכן האפקט שלו מרשים רק בחדר עם תאורה חלשה.

אפשר להשתמש בנר אמיתי אם אין קירבה לקרטון. כלומר אפשר להדביק את פסי הקרטון לעיטור מסביב לכוס זכוכית, שבתוכה יהיה הנר. שימו לב שאם משתמשים בדבק חם כדי להדביק את הקרטון לכוס, החום של הנר עלול להמיס קצת את הדבק.

יש לטכניקה הזאת המון פוטנציאל, ואני רוצה ליישם את זה בעתיד גם על גוף תאורה גדול יותר.

הפרוייקט השני – מסגרת למראה

אין לי תמונות מהתהליך כי זה היה די ספונטני, מאד דגדג לי להתחיל לנסות ולא התעכבתי לחשוב על הפוסט העתידי.
הדבקתי את המראה על קרטון רחב בכמה סנטימטרים מהמראה.
הדבקתי מסביב לשולי הקרטון פס שיהיה החומה החיצונית, והדבקתי פס מסביב למראה שיהיה החומה הפנימית. ובין שתי החומות האלה ניסיתי דוגמאות שונות של סידור התחרה. אחרי שהגעתי לסידור שמצא חן בעיני הדבקתי כל אחד למקום בדבק פלסטי. במקרה הזה לא רציתי להשתמש בדבק חם כי לדבק חם יש עובי ולא רציתי שיווצרו גבעות קטנות, ולא רציתי שיסתמו החורים של התחרה.
ניסיתי אופציות שונות למילוי העיגולים בצדדים ובסוף הדבקתי חרוזי ורדים שהיו לי.

הצבע הכחול של המסגרת הפנימית נובע מכך שהשתמשתי בקרטון שצד אחד שלו מודפס בצבע כחול.

הכיף הוא לנסות דוגמאות שונות לסידור הקרטונים, ולשלב אותם בדרכים שונות – סימטריות או לא סימטריות, בקווים ישרים או קווים מתעגלים וכו'.

ועכשיו חידה

איך יכול להיות שצילמתי מראה, מקדימה, ובכל זאת לא רואים את ההשתקפות שלי במראה? אה?
זאת באמת מראה ולא זכוכית שקופה, והיא באמת משקפת מה שיש לפניה. לא מחקתי בפוטושופ שום דבר ולא הוספתי משהו שלא היה שם קודם (חוץ מתיקון התאורה של התמונה).

אז איך זה יכול להיות?
לפותר נכונה ינתן פרס יוקרתי (הערצתי הכנה).


ומי שרוצה לקבל עדכונים על פוסטים חדשים יכול להירשם בטופס בצד (בטלפון צריך לגלול למטה). או עקבו אחרי העמוד שלי בפייסבוק.

3 תגובות

  1. נראה שצילמת קצת בזוית מימין, בדיוק מספיק הצידה כדי שלא יראו השתקפות

    • זה מתקרב לתשובה (: אבל בזווית כזאת שלא רואים את המצלמה זה מאד מהצד. אבל מתקרב.

    • תשובה: צילמתי מאד בזווית כדי שלא יראו אותי. אבל רציתי צילום חזיתי משל המראה, אז השתמשתי בטריק של פוטשופ – שיניתי את הפרספקטיבה של התמונה. זאת אומרת שעיוותתי את התמונה כדי שתראה כאילו צולמה מהחזית. מימין הצילום המקורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *