טכניקות מעניינות בריקמה

אני עושה כאן סוג של wish list לטכניקות שמצאו חן בעיני והייתי רוצה לנסות. הרשימה הזאת מיועדת גם לעצמי, כדי להכין מקום מסודר עם דוגמאות וקישורים רלוונטיים, וגם כדי לשתף את האפשרויות הרבות והמעניינות שיש בריקמה, ולתת השראה. הפוסט הזה מיועד לקבלת השראה מרעיונות של אחרים, אז אין כאן עבודות שלי.

אני מעדכנת את הרשימה כשאני נתקלת במשהו מעניין.

Silk shading / Thread painting – השיטה המסורתית

שיטה של ריקמה שבה כאילו מציירים עם החוטים. משתמשים בכמה כהויות של כל גוון כדי לעשות מעברים.

Thread painting – השיטה המודרנית

כמעט אותו דבר אבל זה נראה כאילו אלה משיחות מכחול יותר אינטואיטיביות, כמו ציור אימפרסיוניסטי בצבעי שמן. לא רק הקווים, גם הצבעים יותר חופשיים, ולא נצמדים לצבעים של תמונת הרפרנס.
צפיתי בסדנה של Danielle Clough בסקילשייר, שבה היא מראה את הטכניקה ומלמדת את הבסיס שלה. בעקבות הסדנאות שלה רקמתי חצי פורטרט, אבל אני רוצה להכין דברים מורכבים יותר עם שטחים גדולים של צבע. ואפילו להעז לבחור צבעים לא רגילים.

בסדנה שלה היא ממליצה להשתמש בתמונת רפרנס בשחור לבן כדי לא להיות מושפעים מהצבעים של התמונה המקורית, ולתת יותר חופש לבחירת צבעים אחרת.

ריקמה על טול / אורגנזה / רשת מתכת

במקום על בדים רוקמים על טול. השילוב הזה של רקמה מורכבת על רקע של רשת עדינה ושקופה, נותן אשליה שהריקמה מרחפת.

בגלל שהטול שקוף רואים כל מה שיש בצד האחורי, את כל הקשרים והחוטים, וזה נותן מימד נוסף מפני שרואים גם את החוט החוזר מאחור וזה יוצר צורות מעניינות. צריך לתכנן את העבודה אחרת כשעובדים עם טול, כי צריך לקחת בחשבון להסתיר את התחלת החוט והסיום שלו.

יש שתי דוגמאות עיקריות שמשכו את תשומת ליבי. אחת ההשראות היא העבודות של kathrin marchenko, שעושה דברים מדהימים על טול וגם על רשתות מתכת.

ההשראה השניה היא Mürşide ÖZGERİŞ שרוקמ/ת בין השאר בחוט רקמה שחור על טול שחור, זה נותן מראה גותי מהמם. לזה אין לי דוגמה טובה בסרטון.

ויש גם את העבודות של Charles and Elin – קישור לפלייליסט שלהם של רקמה על טול.

אפשר לנצל את השקיפות ולעבוד עם שתי שכבות של טול וביניהן לשים משהו שטוח שיוסיף עניין.

Kawandi – ריקמת טלאים הודית

בשיטה הזאת מחברים את הריבועים תוך כדי העבודה בעזרת תפר ריקמה פשוט. גם לא צריך לתפור מראש את השוליים של כל ריבוע. שיטה נהדרת לעשות שימוש חוזר בשאריות בדים, מצעים ישנים, צעיפים, בגדים וכו'. הסגנון חופשי יותר מאשר תפירת הטלאים (Quilt) המוכרת.

Sashiko / Boro – שיטת ריקמה יפנית

Sashiko זה הסגנון של הריקמה – צורות גאומטריות פשוטות שחוזרות על עצמן, בדרך כלל על בד בצבע אינדיגו עם חוט רקמה לבן.

מציירים קודם גריד על הבד בגיר חייטים או בעט שנעלם בחום. מציירים גריד של ריבועים של 5 מ"מ לעבודות עדינות על בד דק, או חצאי עיגולים עם מחוגה. ואז משתמשים בגריד כדי לרקום דוגמאות חוזרות, בצבע אחד או בכמה צבעים.

Boro זה השימוש ברקמה בתיקון בדים ובגדים על ידי טלאים. כמו קינצוגי, שבו מתקנים כלי חרס שבור ומוסיפים לחיבורים צבע זהב, ובכך הופכים את החפץ השבור למשהו מיוחד יותר ממה שהיה, כך גם ב Boro מטליאים משהו שדורש תיקון, אבל עצם התיקון יוצר משהו חדש ומיוחד. לא מסתירים את התיקון, אלא להפך.

קולאז' על בד – שילוב טכניקות ומדיות אחרות עם ריקמה

שילוב של חומרים שונים כמו שאריות בדים, תחרה, חרוזים, צמר, ענפים ועוד וכמובן ריקמה. בינתיים ראיתי בעיקר דוגמאות של נופים, אבל האפשרויות הן אינסופיות.

צבעי מים על בד

הזדמנות בשבילי לשלב שתי אהבות שלי: צבעי מים וריקמה. החשש היחיד הוא שצבעי מים לא עמידים במים, אז אי אפשר לשטוף או לכבס עבודה כזאת במקרה שיש לכלוך, אבק וכו'. לכן אני רוצה לבדוק גם את האופציה של צבעי אקריליק ולראות איך זה יוצא. אקריליק לא זורם יפה כמו צבעי מים, אבל הוא עמיד יותר.

בצבעי מים שתי השיטות העיקריות הן רטוב על יבש – לצבוע ישר על הנייר, או רטוב על רטוב – להרטיב את הנייר ואז לתת לצבע לזרום בחופשיות. אני רוצה לנסות את שתי השיטות האלה ולראות מה נותן לי תוצאה טובה יותר על הבד. אפשר אגב גם לצבוע בדים עם תה ולקבל תוצאות מעניינות.

צבעי מים על נייר

ואפשר גם ללכת לכיוון השני, לצייר בצבעי מים על נייר ואז לרקום על הנייר. בשיטה הזאת מכינים מראש חורים בנייר, ולכן זאת לא ריקמה חופשית ואינטואיטיבית, וגם אין מקום לרקמה מורכבת כי אי אפשר להגזים עם החורים על הנייר. יותר מוגבל מבחינת אפשרויות הריקמה אבל עדיין שווה בדיקה. מצויין לעטיפה למחברת או לכרטיסי ברכה.

יש ל vianailustra למשל עבודות ממש יפות של ריקמה על נייר.

Slow stitching

לא מדובר בתפרים מסויימים או בתכניקה מסויימת, אלא הגישה – עבודת ריקמה שהיא מדיטציה. Sashiko ו Kawandi מאד מתאימים לזה. אני רוצה להתעמק בזה בהמשך, ולהבין במה זה שונה מכל עבודת ריקמה אחרת.

Architectural Embroidery

עושים רישום בקווי מתאר בלבד של מבנה או חלק של רחוב, מעבירים אל הבד ורוקמים את קווי המתאר בחוט שחור דק בתפר back stich. אחר כך ממלאים את השטחים ברקמה בצבעים שונים או רוקמים רק כמה אלמנטים צבעוניים. יוצאת תוצאה מעניינת של שילוב קווים מינימליסטים עם צבעוניות וטקסטורה רק במקומות נבחרים. קישור לסרטונים בנושא, בעיקר של Charles and Elin.

סגנונות נוספים לבדוק בהמשך

כרגע לא נתפסתי אליהם אבל שווה לבדוק ולשלב בהמשך:blackwork, whitework, smocking, cross stitch.