לפעמים מאד רוצים להכין משהו אבל לא יודעים מה, פשוט אין רעיונות. אני רוצה לשתף הפעם בטקטיקה שניתקלתי בה במקרה והניבה תוצר חמוד להפליא. והמקור של הרעיון היה הבן הקטן שלי.
הצלחתי להלהיב אותו בענין הפימו, והוא יצר לעצמו דמויות קטנות למשחק D&D – מה שנקרא במחוזותינו, מבוכים ודרקונים. (למרות שמבוכים אין שם, וגם דרקונים יש רק לעיתים רחוקות). בכל מקרה ישבנו וחשבנו מה עוד הוא יכול להכין. והרעיונות פשוט זרמו לו. וכמו שאמר יאצק, לא ידענו מה קודם. אז בנדיבותי הרבה לקחתי את אחד הרעיונות שלו והצעתי שאני אכין אותו, כי אני כזאת אמא תומכת, ובכלל לא בגלל שזה פשוט מצא חן בעיני ודיגדג לי באצבעות להכין.
אז בזמן שהוא בנה את הדמות שלו, אני פניתי להכין את "ערימת אוצר של דרקון שהיא בעצם מחזיק לעפרונות".
במקור היה אמור להיות שם גם דרקון, אבל אחרי שהבנתי שיהיה קשה לאכלס שם על הערימה גם דרקון וגם עפרונות, ושזה גם יהיה שימושי, הוחלט לוותר הפעם על הדרקון.
אז יוצאים לדרך.
קודם הכנתי בסיס מכדור של נייר אלומיניום שמעכתי לצורה שנראית לי, הוספתי עוד בצדדים כדי שיהיה בסיס רחב יותר. ואז תקעתי עפרונות כדי לעשות מקום ל… עפרונות שיהיו בהמשך.
טיפ #1
לחפצים גדולים כדאי לעשות בסיס מחומר עמיד בחום, ואז לצפות בפימו. זאת כדי שלא תהיה שכבה עבה מדי של פימו. מעל עובי מסויים הפימו לא נאפה מספיק טוב בתנור. גם אין סיבה שהכל יהיה מלא בפימו כי חבל על החומר.
הצבע של הפימו לא חשוב, מפני שידעתי שבסוף אצבע את הכל. אז השתמשתי בפימו בצבעים שהיה לי הרבה מהם בגלל ערבוב לא מוצלח של פרוייקט אחר. בכל מקרה, רידדתי את הפימו לשכבה דקה וציפיתי בה את האלומיניום. חוררתי גם את הפימו באותם מקומות.
טיפ #2
אם מצפים חפץ בפימו, צריך להשאיר פתח לאוויר החם לצאת בזמן האפיה, אחרת עלולים להיווצר סדקים או שברים. אפשר לעשות חור קטן במקום נסתר. במקרה הזה לא היה צורך כי היו הרבה חורים בכל מקרה.
הוספתי גם פימו בתחתית. הפעם שכבה עבה יותר. לשמחתי בגלל הצורה של החפץ, ומיקום העפרונות, מרכז הכובד שלו באמצע, והוא נשאר יציב ולא נופל.
ועכשיו התחלתי להכין את האוצר: כתר, שרשראות והרבה מאד מטבעות.
היה לי ברור שאני לא מתכוונת להכין ידנית כל כך הרבה מטבעות, אלא רק לתת את התחושה של עושר. אז כבסיס עשיתי טקסטורה של עיגולים בעזרת חפצים עגולים כמו קשית.
טיפ #3
כאשר מכינים משהו שיש בו פרטים רבים מדי – כמו פרווה, שיער, עשב או ערימת מטבעות במקרה הזה – אין צורך להכין את כל השיערות אחת אחת או את כל המטבעות. במקום זה מכינים את הצורה הכללית, עושים טקסטורה שמעבירה את התחושה של השיער/פרווה/מטבעות, ולפי הצורך מוסיפים פרטים (קווצות שיער וכד') מעל כדי לתת תחושה ראליסטית יותר.
המשכתי למלא במטבעות עד שנמאס.
ואז זה נכנס לתנור לאפיה לפי ההוראות שעל האריזה.
אחרי שהתקרר, צבעתי הכל בצבע אקריליק ברונזה כבסיס, ועל זה צבעתי בזהב את כל האוצרות. ניסיתי להוסיף עוד גוון של זהב שערבבתי עם קצת ירוק, צבעתי עם זה חלק מהמטבעות. בתמונות הסופיות לא רואים את זה כמעט.
והנה התוצר עם שלל עפרונות בשביל הפוזה לתמונה.
מבט מקרוב מאד
הנה הם, הילד בזמן משחק הD&D המשפחתי, וערימת הזהב שממלאת את היעוד שלה.
כן, יש לנו עכשיו משחקי D&D משפחתיים. חינכנו את הילדים על ברכינו הגיקיות והם גדלו גיקיים לתפארת. את המשחק הזה שרואים בתמונה תכנן כתב והנחה הבן הגדול.
לגמרי אימצתי את הרעיון של לגנוב רעיונות ליצירה מהילדים. הרי בשביל מה גידלתי אותם?