יש לי בעיה, כלומר יש לי כל מיני בעיות אבל על אחת מהן אני אספר כאן – קשה לי ליצור בצורה חופשית לגמרי וללא תכנון. אם אני סורגת עם חוטים בכל מיני צבעים, אז יהיה סדר מופתי בצבעים, והם יהיו מסודרים בשורות יפות, סימטריות ומצ'עממות, או מעורבבים אבל עם תבנית ברורה שחוזרת על עצמה באופן מאד קפדני.
למה? ככה! אני יכולה להוציא את עצמי מהדעת.
לפעמים הפתרון הוא פשוט – לעצום עיניים. כמו למשל במקרה של הכיסוי הזה שסרגתי לצנצנת.
חתכתי לולאות מכמה שקיות שונות בצבעים חמים. עירבבתי אותם בערימה אחת.
שמתי אותם בקופסה, ואז בלי להסתכל על הקופסה לקחתי לולאה לולאה כדי לחבר לחוט אחד. בשיטת מה שיוצא אני מרוצה, עד שיש סליל אחד ארוך.
לכאורה נשמע פשוט לבחור צבעים רנדומליים, אבל כדי שזה יעבוד אצלי וכדי שאני לא אתחיל להיות שיפוטית לגבי איזה צבע מתאים ליד איזה צבע, השלב של לא להסתכל כאשר לוקחים לולאות מהקופסה הוא קריטי.
איך גוזרים את הלולאות ואיך בכלל מחברים אותם לחוט אחד? הסתכלו במדריך שהכנתי, יש גם סרטון ידידותי שצילמתי להדגים את זה.
וזהו, אפשר להתחיל לסרוג. אני אכין פוסט בנפרד שמסביר איך מכינים את הכיסוי הזה לצנצנות.
הכיסוי מוכן, ועכשיו אפשר לשדרג צנצנת פשוטה לכלי חמוד שמחזיק מספריים, או כל דבר אחר.
יש לי חיבה גדולה לגופי תאורה. במקרה הזה ניסיתי להכניס שרשרת אורות שפועלת על בטריה לתוך הצנצנת (אחרי שהוצאתי כמובן את המספריים), וזה היה מגניב ביותר.
מעל שרשרת האורות שמתי כמה חתיכות של שאריות מאחת השקיות. וזה יצר אפקט מאד מעניין של להבה.