כיסוי לקינדל – Don't Panic בסגנון steampunk

הפימו חזר לחיי ובגדול! בעקבות סרטונים ביוטיוב גיליתי מחדש את החומר הזה. בעבר חשבתי שיצירה בפימו מוגבלת לצבעים של החומר עצמו, ובגלל שהחבילות קטנות גם החפצים שהכנתי היו קטנים. אבל גיליתי שאומני פימו יוצרים פסלים ודמויות וחפצים גדולים, והכי חשוב, צובעים אותם בצבעי אקריליק, ולכן האפשרויות הן אינסופיות. עולמות חדשים נפתחו בפני. לכן בזמן האחרון חזרתי אל האהבה הישנה שלי במלוא המרץ.

הכנתי בעבר כיסוי לקינדל מקרטון מצופה בנייר, שהחזיק מעמד יפה מאד במשך הרבה זמן, אבל בעקבות סרטונים של כריכות מדהימות, רציתי להכין כריכה חדשה ומושקעת יותר, והפעם להשתמש בפימו. במקרה הזה המותג הוא לא פימו אלא Super Sculpey שמגיע בצבע בז' בחבילה של 454גרם.

לנושא הכריכה רציתי מחווה לספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". למי שלא מכיר, בספר המופרע והנהדר הזה, מופיע מכשיר שהוא בעצם ספר אלקטרוני שמכיל בתוכו את כל המידע שצריך טרמפיסט בגלקסיה לדעת. "מדריך לטרמפיסט" פורסם ב1979 בערך עשור לפני שיצרו איזשהו מכשיר נייד שנושא עליו ספר אלקטרוני, וכ28 שנים לפני שהקינדל הראשון יצא לשוק.

אז כמחווה לספר ההוא רציתי שהקינדל שלי ייראה כמו המכשיר המתואר בספר, ושגם עליו יהיה כתוב באותיות גדולות וידידותיות המסר לכל טרמפיסט: בלי פאניקה.

בסקיצות הראשונות חשבתי על מראה מתכתי קר, או על אותיות על רקע חלל כהה זרוע כוכבים. אבל אז התחשק לי לקחת את זה לכיוון אחר לגמרי ולשלב סגנון מיוחד אחר.
והנה תירוץ מעולה להכין משהו בסגנון Steampunk.

הכנת החלק הקדמי של הכריכה

תכננתי במחשב את הגודל, ומיקמתי את הלוגו (מצאתי באינטרנט, יש הרבה גרסאות).
חתכתי מלבן לפי הגודל הזה מאריזה של קורנפלקס .
לישה ורידוד של חימר פולימרי, במקרה הזה סקאלפי, אבל אפשר לעשות את זה גם עם פימו או כל מותג אחר. השתמשתי בסופר סקאלפי שמגיע בצבע בז'. רידדתי ליריעה בעובי אחיד. הנחתי מעל את הקרטון וחתכתי את היריעה לפי גודל הקרטון.
הפכתי כך שהצד של הסקאלפי מופנה כלפי מעלה. הנחתי מעל את הדוגמה שהדפסתי, וחיזקתי למקום בעזרת סלוטייפ. עברתי על האותיות עם כלי דק אבל לא חד, כדי לא לקרוע את הניר, רק כדי להעביר את סימני האותיות לסקאלפי.
כך זה נראה. עברתי שוב על האותיות כדי להעמיק את החריצים. זה יקל אחר כך לצבוע את האותיות.

אחרי שסיימתי לעטר את הכל, הכנסתי לתנור לפי הוראות היצרן. לא הפרדתי בין הקרטון התחתון כדי לשמור על הצורה. אבל בגלל הלחות הקרטון קיבל "בטן", וכשזה יצא מהתנור העסק לא היה שטוח. אז כל עוד זה היה עדיין חם, הנחתי מעל ערמת ספרים, ועד שהחומר התקרר לגמרי הוא כבר שוב היה שטוח להפליא.
כן, יש קפיצה משמעותית בין התמונות. שכחתי לצלם תוך כדי העבודה, הייתי כל כך שקועה בזה.

בתמונה – צוקו המתוק בודק את העבודה ומביע את דעתו.

הכנתי סרטון שמדגים את הטכניקה של יצירת העיטורים וגלגלי השיניים. השתמשתי בתבנית שלא מתאימה לאפיה ולכן הייתי צריכה למצוא שיטה לשימוש בתבנית ועדיין לשמור על החללים של גלגלי השיניים.

הכנת בסיס הכריכה לקינדל

כן, זה שוב קרטון של קורנפלקס. חתכתי וחרצתי לפי הגודל הרצוי.

המידות הן מימין לשמאל: 12ס"מ, שדרה של 1.5ס"מ, 12ס"מ, שדרה של 1ס"מ, 12ס"מ

גובה: 17ס"מ
חתכתי עוד מלבן לפי גודל הקינדל, רק קצת קטן יותר. גזרתי ארבע רצועות של גומי שחור.
את רצועות הגומי הנחתי באלכסון בפינות, והדבקתי מאחור בעזרת סלוטייפ. הגומי ישמש כדי להחזיק את מכשיר הקינדל למקום.
כך זה נראה מאחור.
מרחתי דבק פלסטי והדבקתי לפאנל הפנימי השמאלי של הכריכה. הצמדתי למקום בעזרת אטבי כביסה עד שהתייבש לגמרי.
עיטוף הכריכה – לעיטוף רצוי להשתמש בבד כי הוא עמיד יותר, אבל דווקא העדפתי להשתמש במקרה הזה בנייר. באופן ספציפי באותו סוג נייר שהשתמשתי בו בכריכה קודמת שהכנתי לקינדל. במשך הזמן הוא אמנם התרפט, אבל לדעתי זה דווקא נתן לו מראה מיוחד יותר. הנייר הזה הוא בצבע כחול כהה בצד אחד, ואדום בצד השני, וכאשר הוא יתרפט, קצת מהצבע האדום יתגלה ויתן לכריכה מראה מיושן ומיוחד.

מאחר ובכל מקרה הלכתי על מראה מיושן, זה נראה לי מתאים להשתמש באותו נייר גם הפעם. אין לי מושג איפה אפשר לקנות אותו, קיבלתי פעם משהו שהיה ארוז בנייר הזה ושמרתי אותו לעת צורך.
הפעם החלטתי לתת לו מראה של בד, ולכן קימטתי אותו היטב לשבור את הסיבים ולתת לנייר תחושה של בד. זה נותן טקסטורה מעניינת, וגם גמישות.
מרחתי דבק פלסטי והדבקתי לצד הקדמי של הכריכה.
בצד האחורי הדבקתי מלבן של אותו נייר, אבל הפעם את הצד האדום שלו.
הדבקתי וולקרו שחור לפאנל הפנימי הימני, ולפאנל החיצוני השמאלי. זה ישמור על הכריכה סגורה.

חיבור החלקים

אחרי שהחלק מהחימר הפולימרי התקרר לגמרי, פשוט הדבקתי אותו עם דבק (במקרה הזה עם E6000) לחלק הקדמי של הכיסוי, לפאנל הכי שמאלי של החלק הקדמי, מפני שזמבחינתי הקינדל נפתח משמאל, כמו ספרים בעברית.

למרבה הטימטום הדבקתי את החלק הזה לכריכה לפי שצבעתי אותו. אז הייתי צריכה לכסות את הצדדים עם מסקינגטייפ כדי שהצבע לא יחלחל לכיסוי.
הוא חילחל.
אבל לא הרבה.


צביעה

אחד משלבי הצביעה

את תהליך הצביעה צילמתי בוידאו. זאת בערך הפעם הראשונה שהכנתי סרטון וידאו של תהליך עבודת יצירה, ולמדתי את העסק תוך כדי ולכן יש שינויים בזוויות הצילום. יש לי עוד מה לשפר מבחינת הצילום והתאורה אבל בכללי אני מרוצה מהנסיון הראשון הזה של צילום ועריכה.

וכך זה נראה בסוף
מבט מקרוב

אני די מתרגשת מהחזרה הזאת לאהבה הישנה שלי, ולכן צפו לעוד עבודות ופוסטים בנושא פימו/סקאלפי בזמן הקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *