שדרוג – ארגז אחסון/מושב

ארגז משודרג - לפני ואחרי

כבר כמה שנים שרציתי לעשות משהו עם הארגז הזה שמצאתי. בינתיים הוא הכיל הרבה דברים והיה שימושי אבל הוא נראה מאד מוזנח. אז גם זמנו הגיע. ועכשיו נוסף לו שימוש – אפשר גם לשבת עליו.

הכנתי מדריך מצולם של תהליך העבודה, אפשר ליישם אותו גם על ארגזי הפלסטיק הירוקים שפורחים לפעמים ברחובות ארצנו.

מה צריך

  • קרטונים עבים (שתי שכבות גלים). אם אין, אפשר להשתמש בקרטונים דקים אבל צריך להדביק כמה שכבות.
  • סכין חיתוך, סרגל מתכת לחיתוך, משטח חיתוך (יכול להיות גם קרטון עבה או קרש פלסטיק של המטבח).
  • דבק פלסטי
  • דבק חם (לא חובה אבל זה מקצר מאד את זמן העבודה)
  • נייר דבק בהרטבה – רצוי, אבל אם אין אפשר להחליף בסלוטייפ רחב.
  • אקדח סיכות
  • בד – אני מעדיפה להשתמש בבדים שכבר יש לי ולא לקנות במיוחד. אפשר להשתמש בסדין ישן, חולצת טריקו גדולה, סוודר ישן וכד'.
  • ריפוד כלשהו – יריעת ספוג או בד רך. אני השתמשתי במגבת ישנה.
  • סרט דביק רחב בצבע הרצוי.
  • צבע – צבע אקרילי לרהיטים או קירות / צבע אקריליק של יצירה (לא היקרים המיועדים לאומנות). אפשר גם צבע בתרסיס, אבל יש לזה ריח חזק מאד, אז רק אם יש אפשרות לצבוע בחוץ.

אז מה עושים

ארגז – לנקות אותו יפה, ולצלם כדי שתהיה תמונה של "לפני". חשוב.
מודדים את החלק הפנימי של הארגז, וחותכים שני לוחות מקרטון באותו גובה. רצוי להדביק שתי שכבות של קרטון (עם דבק פלסטי) כדי שזה יהיה יציב יותר. אם יש רק קרטונים דקים אז כדאי להדביק 4 שכבות.
לשים לב לחתוך את הלוחות כך ש"הגלים" שבתוך הקרטון יהיו אנכיים ולא אופקיים. אפשר לראות את כיוון הגלים בתמונה לפי הקמטים של הקרטון הימני.
כדאי שהגובה של הלוחות יהיה לפי הגובה הפנימי של הארגז, לא גבוה ממנו ולא נמוך ממנו, כדי שהמושב ישב על הלוחות וישען עליהם. הלוחות ישמשו כחוצצים בתוך הארגז, אך חשוב יותר, הם ישמשו כתמיכה נוספת במושב.

אחרי שהדבק מתייבש, מודדים את הלוחות ומוצאים את המרכז. חותכים בשני הלוחות חריצים עד מרכז האורך. רוחב החריץ הוא כרוחב השוליים של הקרטונים. תלוי מה עובי הקרטונים וכמה שכבות הדבקתם.

זהירות בחיתוך! לשים לב לחתוך בזהירות ולא להפעיל כוח רב מידי כדי שהסכין לא תחליק ותחתוך איזה אצבע. דם הוא לא מרכיב רצוי בתהליך.
משלבים את שני הלוחות אחד בשני. לפני השילוב מורחים קצת דבק פלסטי בתוך החריץ של אחד הלוחות. לא הכרחי אבל מוסיף עוד חוזק. במיוחד אם במקרה החריץ קצת רחב יותר מהרצוי.
הקרטונים בתוך הארגז. שימו לב שהם לא מגיעים מקצה לקצה בדיוק. צריך להשאיר רווח שלתוכו יכנס החלק הפנימי של המושב. יש הסבר בהמשך.

מסתבר שלא השארתי מספיק רווח ולכן אחר כך חתכתי עוד קצת מהשוליים של הלוחות.
מניחים את הארגז הפוך על קרטון גדול ומסמנים את גבולות הארגז. חותכים שני קרטונים כאלה באותו גודל בדיוק. אם אין קרטונים עבים אז מדביקים שתי שכבות או יותר.
חותכים כמה רצועות קרטון באותו גובה בדיוק – הגובה הזה יהיה בעצם העובי של המושב. אני חתכתי בגובה 3.5 ס"מ. גם פה לשים לב שהגלים שבתוך הקרטון יהיו אנכיים.
מדביקים את אחת הרצועות על הקצה של אחד הלוחות מסביב. רוב הסיכויים שתצטרכו יותר מרצועה אחת כדי להקיף הכל. רצוי להדביק בדבק חם כי הוא מתייבש תוך דקה. אם אין דבק חם אפשר להדביק בדבק פלסטי ולהצמיד את הרצועות האנכיות במקום בעזרת סיכות או מסקינגטייפ עד שמתייבש. זה לוקח שעות, אבל בסוף כשזה יבש זה מאד חזק.
אין לי תמונה של השלב הזה (shame!) ולכן כדי להדגים יש כאן תמונה מפרוייקט אחר. על השטח של הלוח להדביק עוד רצועות קרטון, רצוי בכיוונים שונים. כדאי שהן יגעו אחד בשניה. הרצועות יכולות להיות ישרות, בצורת זיזג או שבלולים, העיקר למלא הרבה מהשטח של הלוח ולא להשאיר חללים גדולים מדי. אבל הכי חשוב שכולן יהיו באותו גובה בדיוק ושהגלים שבתוך הקרטון יהיו אנכיים. כמו שרואים בתמונה.
מורחים דבק על השוליים של כל הרצועות ומדביקים את הלוח השני מלמעלה.

השיטה הרצויה במשטחים גדולים היא: למרוח דבק פלסטי על כל הרצועות הפנימיות – זה שטח גדול ועם דבק פלסטי יש מספיק זמן למרוח על הכל ולא לחשוש שיתייבש בינתיים.
אבל לא למרוח דבק פלסטי על השוליים החיצוניים – שם משתמשים בדבק חם. ככה מנצלים את הטוב שבשני הדבקים.
מניחים חפצים כבדים למעלה כדי לעזור להצמיד את החלקים בזמן שמתייבש.
אחרי שמתייבש חותכים בזהירות עם סכין חיתוך את כל החלקים הבולטים. לא חייבים לשייף כדי להגיע לרמת גימור גבוהה מפני שבכל מקרה נצפה את הארגז בבד.
כדי שהמכסה/מושב ישב טוב על הארגז ולא יזוז, צריך להוסיף לו מדרגה בפנים שתהיה בתוך הארגז ותתן יציבות. מודדים מה המרחק בין השליים החיצוניים לצד הפנימי של הארגז, מסמנים את ההקיף ומדביקים רצועה רחבה סביב ההיקף הזה. עדיפות לדבק חם. אם אין אפשרות אז דבק פלסטי (שכאמור לוקח לו יותר זמן להתייבש).

בגלל הרצועה הזאת לא כדאי שהמחיצות שבתוך הארגז יגיעו מקצה לקצה. לכן צריך לקחת בחשבון את עובי הרצועה הזאת. שמים את המחיצה על המכסה ההפוך ורואים אם המחיצה יושבת בתוכו טוב. אם צמוד מדי אז חותכים קצת את השוליים של המחיצות
להוספת חיזוק החיבורים של הקרטון, מדביקים מסביב נייר דבק. אני משתמשת בנייר דבק בהרטבה, כזה שמשתמשים בו להדבקה בצד האחורי של מסגרות. הוא נדבק היטב לקרטון, יש לו גימור יפה והוא מחזיק מעמד מצויין. הבעיה היא שזה דבר שלא נמצא בכל טמבוריה או חנות יצירה. אני קניתי את שלי בארטא שברחוב נחלת בנימין בתל-אביב. אם לא מצליחים למצוא כזה אפשר להשתמש בסלוטייפ רחב (שקוף או אטום, זה לא משנה). זה פחות יפה אבל מאחר ונצפה את המושב בבד זה לא חשוב במקרה הזה.

מדביקים את נייר הדבק מסביב למושב ובצד האחורי של המושב לחיזוק החיבור של המדרגה הפנימית.
אני מתנצלת שאין לי תמונות מפורטות של תהליך הריפוד. לא חשבתי על תיעוד מפורט באותו רגע.

מדביקים על המכסה את מלבן הריפוד (יריעה של ספוג / מלבנים של בד רך). אני השתמשתי במגבת ישנה ומצ'וקמקת שקיפלתי לשניים וגזרתי לפי הגודל. הגודל צריך להיות באותו גודל של המכסה אולי אפילו טיפה גדול יותר, אבל לא קטן יותר.

פורשים את הבד הפוך על שולחן העבודה, ומניחים עליו את המכסה ההפוך עם הריפוד. הבד צריך להיות בגודל מספיק לכסות את המכסה כולל שוליים.

מצמידים צד אחד של הבד (נקרא לו הצד הדרומי) למכסה ובעזרת אקדח סיכות מהדקים בנקודה אחת, מותחים את הבד ומצמידים את הצד הנגדי, הצפוני, בנקודה אחת באופו אופן. מצמידים את הצד המזרחי עם נקודה אחת ואז מותחים ומצמידים את הצד המערבי. אחרי שארבע הנקודות הנגדיות מהודקות למקום ממשיכים בדרך הזו מסביב, כולל הפינות.
אחרי שהכל מהודק היטב, גוזרים את השוליים המיותרים.
כדי לסדר את שולי הבד בצורה נאה יותר, וכדי לתת גימור יפה גם לקרטון, מצפים את המדרגה הפנימית מסביב בסרט דבק.
כך נראה המכסה/מושב על הארגז. התנצלות על האיכות האיומה של התמונה.

זה השלב לצבוע את הארגז ואת המחיצות. בגלל שיש הרבה פינות וחריצים בארגז חשבתי שיהיה הכי נוח לצבוע בספריי צבע. שמתי יריעת ניילון גדולה להגן על הרצפה של המרפסת, וצבעתי כך חלק גדול של הארגז, אבל הריח היה קשה מנשוא. ולא רציתי שתקום עלי צעקה מדירות השכנים שאני מנסה להרעיל אותם או משהו. אבל יש סיכוי סביר שזו רק הרגישות שלי לריח.

בכל מקרה אחרי שנמוג הריח העיקרי והארגז התייבש המשכתי את העבודה עם צבע אקרילי ומברשת. הרבה יותר ידידותי למרפסת, לשכנים, ולשלוות הנפש שלי.
הנה הוא, צבוע מבחוץ, וגם המחיצות צבועות. גיליתי שאני מעדיפה את המחיצות כשהן באלכסון, כי כך זה מסתדר לי טוב יותר עם הדברים ששמתי בארגז.
הארגז המוכן עם המכסה
וביחד עם חברים: כסא פסנתר ישן שהוסב לשולחנון וכסא מתכת שריפדתי מחדש עם אותו בד. על כך בפוסט נפרד.

אם יצרתם משהו בעקבות הפוסט הזה אני ממש אשמח לקרוא ולראות. ואם בכלל אהבתם, אז כתבו תגובה, אשמח לדעת מה אהבתם, או מה אפשר לשפר. אז תכתבו אנשים! תכתבו!


ומי שרוצה לקבל עדכונים על פוסטים חדשים יכול להירשם בטופס בצד (בטלפון צריך לגלול למטה). או עקבו אחרי העמוד שלי בפייסבוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *