שולחן מקרטון – תהליך עבודה

שולחן מקרטון

2019 – יאללה להתעורר. שמתי לב שעברה שנה מאז שעדכנתי את הבלוג, ועשיתי המון בשנה הזאת. אז הגיע הזמן לעורר את העניינים.
קרו הרבה דברים בשנה הזאת, חלקם לא טובים בלשון המעטה, וחלקם נהדרים. אבל מה שבאמת מנע ממני לעדכן את הבלוג במשך שנה היה… כלום בעצם. סתם עצלות.
בשנה הזאת הסריגה משקיות ניילון יצאה לפגרה (אבל היא עוד תשוב) ומה שתפס את מקומה היו בעיקר בניית רהיטים מקרטון, ועוד הרבה פרוייקטים קטנים ונחמדים. את רובם צילמתי, ועל רובם אני אכתוב בבלוג. יש עוד למה לצפות.

יש לי נטיה ליצור לפי צורך. למשל התעורר צורך בשולחן עבודה לחדר של המתבגר, כדי שיהיה לו מקום להדבקת וצביעת מיניאטורות. אז במקום לקנות שולחן, חשבתי למה לא לבנות לבד? אם לא ייצא טוב, לפחות ניסיתי. ואם ייצא טוב אז הרווחנו שולחן, חסכנו כסף, והרווחתי הרגשת סיפוק גדולה. אז היתה הרגשת סיפוק גדולה.

לעסק

כך זה התחיל, תוכנית העבודה שקיבלתי מהלקוח (16). המידות לפי הגובה הרצוי, המרחק של הרגליים מהקיר והרוחב לפי המקום שיש עד הארונית והדלת.
אחד היתרונות של הכנת רהיט לבד היא הכנת רהיט בדיוק בגודל והצורה שצריכים.
קרטונים גדולים מאריזה של טלויזיה
התחלתי עם החלק הגדול, המשטח של השולחן. חתכתי מלבן גדול לפי המידות. על השוליים מסביב הדבקתי מסגרת מקרטון בגובה הרצוי – זה יהיה העובי של השולחן.
הדבקתי תומכים מקרטון באותו גובה כמו המסגרת. הקפדתי לחתוך את הקרטון כשהגלים של הקרטון אנכיים, כדי לנצל את החוזק של המבנה של הקרטון. אפשר למלא עוד המהחללים ולהוסיף עוד תומכים, אבל זה נראה לי מספיק למטרה הזו.
המשטח של השולחן אחרי הדבקת החלק העליון מעל התומכים. הכנתי ארבע רגליים באותה שיטה, עם הקפדה על שימוש בקרטון כשהגלים אנכיים, ועם חיזוקים בתוך הרגליים כדי שלא יקרסו פנימה.

על הפינות של הרגליים הדבקתי נייר דבק חום (נייר דבק בהרטבה) אין לי תמונה של השלב הזה.
הדבקתי את הרגליים למשטח השולחן בתוספת חיזוקים מוצלבים כדי להוסיף שטח מגע
השולחן עם הרגליים

חשבתי לתומי שהרגליים האלה יספיקו. ראיתי באינטרנט כמה הדרכות לשולחנות מקרטון עם ארבע רגליים שנראו יציבים להפליא. אבל כל ההדרכות האלה היו בעצם לשולחנות המיועדים לילדים קטנים, בגובה נמוך עם רגליים עבות יחסית לגובה. אבל השולחן הגדול הזה עם ארבע הרגליים הדקיקות והארוכות שלו, התנדנד באופן מטריד ביותר. הוא היה מספיק חזק בשביל להניח עליו דברים אבל לא בשביל לעבוד עליו בנוחות וביציבות.
אין ברירה צריך עוד חיזוקים.

הכנתי חיזוקים משני פסים של קרטון. כשבכל אחד מהם הגלים של הקרטון פונים לכיוון אחר, כדי שהפס יהיה חזק מכל הכיוונים. הגומיות הן רק עד שהדבק יתייבש.
חיברתי את החיזוקים בין ארבע הרגליים, אבל לא בצד הפונה לחזית, מן הסתם, כדי שיהיה מקום לכסא.

זה כבר היה טוב יותר, אבל עדיין לא יציב מספיק.

הוספתי חיזוקים דומים גם בחלק העליון של הרגליים בשתי נקודות ובסוף גם חיברתי את שתי הנקודות עם לוחות קרטון עם חיזוקים בין הלוחות. ולחיזוק נוסף הדבקתי את הפינות עם נייר דבק חום.
בחלק האחורי הוספתי לוח גדול יותר

עכשיו השולחן היה יציב מספיק.

שייפתי את הפינות של השולחן וכל מה שהיה בולט, והדבקתי נייר דבק חום על כל הפינות.

בשלב הזה אני צובעת בדרך כלל את הרהיט כדי להגן עליו מפני לחות ופגעים. ואחרי הצבע מורחת לכה. במקרה הזה היה חשוב לללקוח שהשולחן שלו יהיה מוכן בזמן ליום ההולדת שלו, ולכן דחינו את הצביעה לזמן אחר.

מבחינה אסטטית, למרות שהקרטון "חשוף" הוא די מסתדר עם הצבעים של החדר, ומאחר והרצפה של החדר הזאת לא נשטפת, אלא בעיקר מטוטאת או נשאבת, לא קריטי לנו שהשולחן יהיה מוגן מרטיבות.

השולחן מוכן
ובסביבת המחייה הטבעית שלו.
עם יריעת ניילון שמגנה עליו מדבקים, צבעים ושאר פגעים. זה אחרי הכל שולחן שהגיע כדי לעבוד. זהו אינו שולחן עצל.

אהבתם, תנו תגובה (:

ומי שרוצה לקבל עדכונים על פוסטים חדשים יכול להירשם בטופס בצד (בטלפון צריך לגלול למטה). או עקבו אחרי העמוד שלי בפייסבוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *